תרגום והגירה

תרגום והגירה הם תופעות שיש ביניהן קשרי גומלין. קשרי גומלין אלו הם תחום מחקר אקטואלי משום המרכזיות של שתי התופעות בעולם הגלובלי. מהגרים בהכרח באים במגע עם תרגום, כשהם מתרגמים בעצמם או צורכים תרגום, כך התרגום הוא בהכרח הן מכלל הווי החברה הקולטת והן מכלל חייהם של המהגרים עצמם. כחלק ממפנה "תרגומי" במדעי הרוח ובמדעי החברה ומפנה תרבותי וסוציולוגי בחקר התרגום, יש החוקרים הגירה כתרגום או, ליתר דיוק, כתרגום תרבותי, מושג המסמן טרנספורמציה שעוברים יחידים וקבוצות במהלך אינטראקציה בהקשר של יחסי כוחות אסימטריים ועיבוד של ידע העובר בין מרחבים גאוגרפיים. במחקרים אלה לרוב משתמשים במונח "תרגום" במובן מטפורי וממשגים את ההגירה עצמה כתרגום, וזאת מתוך תפיסת המהגרים כישויות מתורגמות. לצד המגמה לחקור את קשרי הגומלין בין תרגום להגירה כמושגים תאורטיים ומטפוריים, מתגבשת ספרות מחקרית המתמקדת בתרגום עצמו ובהגירה עצמה כנקודות מוצא. ספרות זו, המתמקדת, בין היתר, במתורגמנים־מהגרים שמעורבים גם בתרגום וגם בתרגום תרבותי, יכולה לשפוך אור על המטפורות שעוסקות בתרגום כהגירה או הגירה כתרגום ולשמש להן בסיס מוצק יותר.