מקצוע ומעמד של מתרגמים ומתורגמנים

בשני העשורים האחרונים מגלים חוקרים עניין רב במקצוע התרגום ובמעמד המתרגמים. מחקרים בחקר התרגום שנערכו במדינות שונות מציגים את בעייתיות מקצוע התרגום ותנאי עבודתם של מתרגמים: התרגום מתואר כעיסוק מקצועי למחצה, שולי, שמעמדו נמוך, "לא יוקרתי", השייך לתחום השירות ולא מוכר לכלל החברה. החוקרים הצביעו על שורשי התפיסה המקובלת של המתרגם כדמות בלתי־נראית ושותקת: שורשים הנטועים, בין היתר, בתורת התרגום ובתולדותיו, ובמיסוד היחסים בין התרגום למקור, כגון קניין רוחני, זכויות יוצרים, אתיקה מקצועית. חקר המקצועות מדגיש תכונות מסוימות (כגון הכשרה, הסמכה, פיקוח, שכר, תנאי עבודה, הגדרת תפקיד, קוד אתי, התאגדות מקצועית) שרוכש העיסוק ובעזרתן הופך למקצוע; ו/או רמת השליטה (על ידע, על הכניסה למקצוע, על העמיתים, על שוק העבודה) שמשיג העיסוק ובאמצעותה הופך למקצוע. לצד מחקרים אלה ישנם מחקרים העוסקים בעיסוקים מקצועיים למחצה ובמקצועות לא ממוסדים, כגון תרגום ומתורגמנות, שבהם ההון הכלכלי מועט יחסית, ההשקעה היא בסוגי הון אחרים, ובעיקר בהון הסימבולי הנרכש, בין היתר, בשיח שמנהלים הסוכנים סביב עצמם, סביב עבודתם וסביב מקצועם. כיצד המתרגמים ממצבים את עצמם, איזה הון עומד לרשותם, כיצד הם נאבקים כדי להשיג אותו, מהם המשאבים התרבותיים שלהם – כל אלה הן שאלות העומדות במרכז המחקר העכשווי בנושא מקצוע התרגום ומעמד המתרגמים.