הוראת מתורגמנות קהילתית

ד"ר מיכל שוסטר

דוא"ל

michal.schuster@biu.ac.il

משרד

בניין קורט 1004, חדר 204

שעות קבלה

בתיאום מראש

אתר אישי

תחומי מחקר

קורות חיים

ד"ר מיכל שוסטר השלימה תואר ראשון (בהצטיינות) ביחסים בין־לאומיים ובלשנות באוניברסיטה העברית בירושלים ותואר שני בתרגום וחקר התרגום באוניברסיטת בר־אילן עם דיפלומה לתרגום בכתב ובעל־פה אנגלית–עברית. את עבודת התזה כתבה בנושא "דפוסי תקשורת בין מהגרי עבודה ובין נותני השירות הרפואי – מרפאת 'רופאים לזכויות אדם' כמקרה מבחן". את התואר השלישי בתרגום וחקר התרגום השלימה גם כן באוניברסיטת בר־אילן ונושא עבודת הדוקטור שכתבה הוא: "הנגשת שירותי הבריאות למיעוטים לשוניים: שירות המתורגמנות 'קול לבריאות' כמקרה מבחן". במהלך לימודיה אלה, זכתה במלגת האגודה ללימודים קנדיים מהאוניברסיטה העברית להנגשה לשונית ותרבותית בבתי חולים בקנדה.

ד"ר שוסטר התמחתה בפוסט־דוקטורט ב־University of the Free State, South Africa.

עד שנת 2021 לימדה קורסי תאוריות ומושגי יסוד בתרגום וקורס מתורגמנות רפואית בתוכנית להכשרת מתורגמני שפת סימנים ישראלית, הפועלת באוניברסיטת בר־אילן. בעבר לימדה ד"ר שוסטר בתוכנית לב"א כללי עם התמחות במתורגמנות קהילתית.

בשנים 2016–2017 היתה שותפה להקמת פרויקט אתג"ר בפקולטה לרפואה ע"ש עזריאלי של אוניברסיטת בר־אילן בצפת. הפרויקט פועל לשיפור אוריינות הבריאות של מאושפזים המשתחררים לביתם. בפעילותה זו, היא הכשירה את הסטודנטים והסטודנטיות למסור את המידע הרפואי בשפה פשוטה כדי שהמטופלים יוכלו להבינו וליישמו בקלות.

ד"ר שוסטר חברה ברשתות בין־לאומיות לקידום מתורגמנות במגזר הציבורי, מתורגמנות רפואית, הנגשה תרבותית ולשונית. בעבר היתה חברת ועד מנהל בארגון The Critical Link International, וכן תרגמה לעברית את הנוסח הרשמי של כללי האתיקה למתורגמנות רפואית מטעם האגודה הבין־לאומית למתורגמנים רפואיים (IMIA).

בשנת 2007 הקימה ד"ר שוסטר את שירות המתורגמנות הרפואית הראשון בישראל, שירות שפועל עד היום בעמותת "טנא בריאות" ושבאמצעותו יכולים נותני שירותי בריאות לתת טיפול לדוברי ודוברות אמהרית. מאז, היתה מעורבת בכל יוזמה להנגשה לשונית של שירותי בריאות – כיועצת, מרצה, מתוות מדיניות. היא הובילה הכשרות יסוד במתורגמנות בארגוני בריאות, רווחה ושירותים חברתיים ובארגוני סיוע לפליטים ומבקשי מקלט.

מחקר

התחום שבו אני מתמחה נמצא בצומת שבין היבטים מחקריים לשוניים להיבטים מחקריים סוציולוגיים. תמיד אהבתי שפות (עד היום למדתי עשר, ואולי זה לא מספר סופי). לא תכננתי להיות מתרגמת ומתורגמנית, אבל ברגע שהבנתי את החיבור בין שפה למימוש (או היעדר מימוש) של זכויות בסיסיות – הבנתי שזה התחום שלי באקדמיה ומחוצה לה.

אני רואה בהוראה ובמחקר שליחות, בין השאר משום ש"חיים ומוות ביד הלשון" – בהיעדר נגישות לשונית מקצועית ומבוססת מחקר, זכויות בסיסיות של אנשים ייפגעו – זכות לטיפול רפואי איכותי, לדין צדק, לתשלומי רווחה, למעורבות חברתית וקהילתית.

המחלקה לתרגום וחקר התרגום באוניברסיטת בר־אילן היא המקום היחידי שבו אפשר ללמוד תרגום בעל־פה. מדובר בעיסוק מקצועי, הדורש מיומנויות שפה, תקשורת בין־אישית, ניתוח מצבים והתמודדות מהירה עם דילמות.

התחום שבו אני מתמחה, מתורגמנות קהילתית, הוא ענף במקצוע התרגום בעל־פה. יש לו מאפיינים ייחודיים, ומאז שנות ה־90 של המאה שעברה הוא גם תחום מחקרי בפני עצמו. תחום העיסוק הזה מאפשר לאנשים דוברי שפות שונות לצרוך מידע ושירותים באופן שמובן להם, באמצעות אנשי מקצוע המומחים לדבר. לכן יש חיבור חזק מאוד בין הלימוד האקדמי ובין העשייה בשטח. לצערי בישראל תחום זה עדיין אינו מפותח מספיק, ולכן הלימודים והמחקר חיוניים כדי להעלות את המודעות לצורך בו.

מתורגמנים קהילתיים פועלים משחר ההיסטוריה – בכל מקום שבו יש מפגש בין תרבויות (הגירה, כיבוש, חברוֹת רב־תרבותיות). יחד עם זאת, עד העשורים האחרונים רווחה התפיסה ולפיה כל אדם דו־לשוני יכול לתרגם בהקשרים אלה, ולא כך הוא.

ההוראה והמחקר שלי נועדו, אם כן, להעלות את המודעות לתחום כמקצוע, להאיר סוגיות נבחרות, להכשיר אנשים לתרגם תרגום איכותי ואתי ואת מקבלי השירותים – להיעזר בהם ולא בבני משפחה, למשל. המאמרים שכתבתי עד כה עוסקים במתורגמנות בבריאות הנפש, מקומו של המתורגמן או המתורגמנית בקהילת המיעוט שלו, תפיסות ביחס לתפקיד המתורגמן הקהילתי ועוד.

תחומי המחקר הנוספים שלי גם הם מהנים מאוד וגם בהם יש הבט אדווקטיבי – המחקרים שלי על הנגשה לשונית של שילוט.

תוכלו ליהנות מתמצית הדברים בהרצאות שלהלן: לה מלינצ'ה – מתורגמנית בעל כורחה – הרצאה בכנס מדעי הרוח 2022; תרגום מזווית קצת אחרת – הנגשה לשונית, פישוט לשוני, תיקוף לשוני 2021; אין דבר יותר בלתי שווה מטיפול שווה לבלתי שווים: מתן שירות מקצועי בחברה רב־תרבותית 2021.

בכובעי כמתרגמת אקדמית ורפואית, אני מתמחה בפישוט לשוני של תכנים רפואיים ובתיקוף לשוני של מחקרים קליניים. אפשר לראות שהעיסוק שלי מחוץ לאקדמיה מחבר בין שפה, אנשים וזכויות. זו כנראה השליחות שלי בעולם.

ובהקשרים דומים מחוץ לאקדמיה, אני יועצת בכירה בארגון "אקורד – פסיכולוגיה חברתית לשינוי חברתי" אני מייעצת לארגונים איך לשפר את הגיוון וההכללה, בכל הדרגים והתפקידים. בעבודה זו אני גם עוסקת בהיבטים של הנגשה לשונית של השירותים הניתנים, ובכך משלבת בין שני תחומי דעת.

בסדנאות בכשירות תרבותית אני מלמדת מנהלות, מנהלים ועובדים איך לתת שירות וטיפול אפקטיביים בסביבה רב־תרבותית. רבים מהכלים שאני מלמדת מגיעים ישירות מלימודי הדוקטורט שלי (שבו היו חלקים סוציולוגיים), ובאופן טבעי אני מתייחסת גם להיבטים של שפה, תרגום ותיווך בין־תרבותי.

פירסומים

פרסומים

Asscher, O. and Schuster, M. (2024). The linguistic integration of Eritrean asylum seekers in Israel: A gender perspective.
Sagi, D., Spitzer-Shohat, S., Schuster, M. et al. Teaching plain language to medical students: improving communication with disadvantaged patients. BMC Med Educ 21, 407 (2021). https://doi.org/10.1186/s12909-021-02842-1
Parenzo, S. and Schuster, M. (2019). The Mental Health Interpreter: The “Third Space” between Transference and Counter-transference, In: de Souza, Izabel and Fragkou, E. (eds), Handbook of Research on Medical Interpreting. IGI Global Publishing.
Shlesinger, M., Voinova, T. and Schuster, M. (2019). A feminine occupation? The conflicts inherent to community interpreting as expressed by female student-Interpreters. In: Markovich D., Golan D., Shalhoub-Kevorkian N. (eds), Understanding Campus-Community Partnerships in Conflict Zones, pp. 185-221. Palgrave McMillan. DOI https://doi.org/10.1007/978-3-030-13781-6_8
Spitzer-Shohat, S., Sagi, D., Schuster, M. et al. (2019). Teaching the Interplay Between Social Determinants of Health (SDH) and Health Outcomes: the ETGAR Student-Delivered Service. J GEN INTERN MED 34, 1103–1104 doi:10.1007/s11606-019-04904-z
Schuster, M. and Hirsch, G. (2018). “Modality Induced Voids in the intersection between Hebrew and Israeli Sign Language.” Sign Language Studies, 18(2), 215-237.
Gez, Y. and Schuster, M. (2018). "Borders and Boundaries: Eritrean graduates reflect on their medical interpreting training. European Legacy 23:7-8, 821-836, DOI: 10.1080/10848770.2018.1492810
Schuster, M. and Baixauli-Olmos, L. (2018). A Question of Communication: The Role of Public Service Interpreting in the Migrant Crisis—Introduction. European Legacy, 23(7), https://doi.org/10.1080/10848770.2018.1492812
Schuster, M., Elroy, I. & Rosen, B. (2018). How culturally competent are hospitals in Israel?. Isr J Health Policy Res 7, 61 doi:10.1186/s13584-018-0255-7
Schuster, M., Elroy, I. and Elmakias, I. (2016) We are lost: Measuring language accessibility of signage in public general hospitals. Language Policy 15(1). DOI 10.1007/s10993-015-9400-0.
Schuster, M. (2014). Paying for Service: Service learning as a challenging student experience. Education and Society 32(2), pp. 43-62.
Schuster M. (2014): Training of Medical Interpreters in Israel: lessons from Kol La'briut Interpreting Service. In S. Dunitza-Schmidt and O. Inbar (eds.), Language Teaching in Israel. Tel Aviv: Mofet. (in Hebrew)
Schuster, M. (2012) Language Accessibility of Public Signs: a Case Study of a Health Care Service in Israel. SALALS 30(3), pp. 311-324.
Schuster, M. (2013) From Chaos to Cultural Competence: Analyzing Linguistic Access to Public Institutions in Israel. In C. Schäffner, K. Kredens and Y. Fowler (eds.), Interpreting in a Changing Landscape. Selected papers from Critical Link 6. Amsterdam/Philadelphia: John Benjamins, pp. 61-82.
Dagan, I., Valinsky, L., Abir, G., Katzman S., Schuster, M. and Yaffe, N. (2010). Medical interpreting as a tool to improve the quality of medical care. Medical Journal on Arab Population’s Health, vol. 2, pp. 31 – 33. (in Hebrew)
Levin-Zamir, D., Keret, S., Yacobson, O., Lev, Schuster, M., Kay, C., Verber, G. and Lieberman, N. (2009). Cross Cultural Action for Promoting Health Among Ethiopian Immigrants in Primary, Secondary and Tertiary Health Care Settings. Papers presented in the 4th International Conference on Health Policy. Jerusalem, December 2009.
Jaffe, A., Guttman, N. and Schuster, M. (2007). The Evolution of the Tene Briut Model: Developing an Intervention Program for the Ethiopian Immigrant Population in Israel and its Challenges and Implications. In Epstein, L. (Ed.). Culturally Appropriate Health Care by Culturally Competent Health Professionals. Proceedings from the international workshop report, Caesarea, October 2007, pp. 121-142.
Schuster M. and Shlesinger, M. (2007). Access from a Different Perspective: Access to Vital Services for Language Minorities. In D. Feldman, Y. Danieli-Lahav and S. Haimovitz (Eds.). Access of the Israeli Society to People with Disabilities in the 21st Century. The Official Publications Bureau, pp. 639 – 661. (in Hebrew)

19. שוסטר, מ', דלה, ל', אדריס, ח' ורינג, ע' (2023). הנגשה והנכחה של השפה הערבית בבתי חולים: מחקר מדיניות. סיכוי אופוק לשותפות ולשוויון.

20. שוסטר, מ' (2022). מרים שלזינגר. החינוך וסביבו: כתב עת למחקר, יצירה ואקטיביזם, מה, 164-155.

21. שלזינגר, מ', ווינובה, ט' ושוסטר, מ' (2017). עיסוק נשי? הקונפליקטים הטבועים במתורגמנות קהילתית מנקודת מבטן של סטודנטיות -מתורגמניות. מתוך ד' גולן, י' רוזנפלד וצ' אור (עורכים), גשרים של ידע: שותפויות אקדמיה-קהילה בישראל, עמ' 187-161. תל-אביב: מופת.

תאריך עדכון אחרון : 16/09/2024