הכר את ראש המחלקה

ד״ר גליה הירש, ראש המחלקה לתרגום וחקר התרגום

תואר ראשון בתחום לימודים ספרדיים ומזרח אסיה באוניברסיטה העברית בירושלים

תואר שני ותואר שלישי בתרגום וחקר התרגום באוניברסיטת בר־אילן     

  כמה פעמים שאלו אותך "מה תעשי עם תואר במדעי הרוח?" איך התפתחו התשובות שלך במשך השנים, ומהי תשובת המחץ שלך היום?

במקרה האישי שלי התשובה הייתה תמיד ברורה, הלכתי ללמוד תואר ראשון במדעי הרוח בידיעה שמשם אתקדם ללימודי תרגום במחלקה שלנו. התמקצעתי בספרדית כדי לחזק את שפת העבודה שלי ולמדתי סינית כדי להגשים חלום ילדות.

לגבי תרגום, התשובה שלי ברורה, מדובר באחד המקצועות העתיקים בעולם, ולמרות ההתפתחויות הטכנולוגיות אני מאמינה שבאופן כזה או אחר תמיד יהיה בו צורך.

מה הביא אותך לתחום? ולמה ללמוד תרגום דווקא היום? 

הגעתי לתרגום כי רציתי לתרגם ספרים, קריאה היא התשוקה הגדולה שלי. אני זוכרת שקראתי את הספר Fin de fiesta שלBeatriz Guido  ורציתי מאוד שחברות שלי גם יקראו אותו, אבל הוא יצא רק בספרדית. אז חשבתי שאתרגם ספרים כדי שאנשים שאני מכירה יוכלו גם ליהנות. קורה לי עדיין לפעמים שאני נתקלת בספרים שהייתי רוצה לתרגם אותם.

ספרי לנו אנקדוטה מעניינת מהחיים האקדמיים שלך שאפשר ללמוד ממנה משהו על המחקר בתחום.

היה מקרה שאני תמיד מציגה כדוגמה לסטודנטים ולסטודנטיות. תרגמתי ספר שהסתמך מאוד על המיתולוגיה היוונית, נושא שבספרד הוא נלמד ומוכר מאוד ובישראל פחות. בהוצאה ביקשו לראיין את הסופר ונתנו לי לתרגם את השאלות. לרוב, כשאני מתרגמת הַעֲדפתי היא לנסות כמה שיותר לכבד את המקור ולהעביר את ההתכוונות שלו. אבל באותו מקרה השאלות נוסחו בנימה ישירה מאוד, בסגנון של ״למה אתה חושב שמיתולוגיה מעניינת אנשים?״ או ״לא נראה לך שהספר קשה מדי לקריאה?״ כתבתי להוצאה בעדינות רבה שהסופר עשוי לפרש את השאלות כהתקפה ולהיפגע ואולי כדאי לשקול לוותר על אחת השאלות הקיצוניות יותר. למרבה הפלא התחשבו בדעתי.

אני משתמשת בדוגמה הזאת בקורס תאורטי בדיון בתורת הסקופוס – גישה פונקציונלית בחקר התרגום שפיתח ורמיר (Vermeer), המתמקדת במטרה של התרגום ודנה בין היתר במשא ומתן בין מזמין העבודה למתרגם. לפי התפיסה הזאת, המתרגם הוא מומחה בתחומו, ולכן, בעולם אידיאלי, יש לתת משקל לדעתו בעת ניסוח מטרת התרגום ומאפייניו. דוגמות כאלה מסייעות להבנה של הקשר בין התאוריה למעשה וממחישות אותו.

מהם השילובים האקדמיים המומלצים לדעתך לצד לימודי תרגום?

התנאי לקבלה למחלקה הוא תואר ראשון בכל תחום שהוא, ולא בכדי. התפיסה שלנו היא כי היכולת לתרגם רלבנטית לכל מקצוע ולכל תחום ידע. תואר ראשון במשפטים יכול לסייע לעוסקים בתרגום משפטי, בדיוק כפי שתואר בביולוגיה יתרום לתרגום מדעי. כלומר, בעיניי, נחיצותו של התרגום רחבה כל כך שכל השילובים מומלצים.

מהו ייחודן של המחלקה ושל הפקולטה למדעי הרוח של אוניברסיטת בר־אילן?

במחלקה לתרגום מלמדים גם קורסים תאורטיים וגם מעשיים. התחלתי את הלימודים במחשבה על הכשרה מעשית, אבל בסוף מצאתי את עצמי נמשכת יותר לכיוון המחקר.

זכור לי רגע מכונן באחד משיעורי הפרגמטיקה של פרופ' אלדעה ויצמן על תורת הנימוס של בראון ולוינסון (Brown & Levinson, 1987). אין הכוונה לנימוס במובן הקלאסי, כמו למשל אכילה בסכין ובמזלג, אלא בתפיסה כי הדוברים מעוניינים לשמור על הדימוי שלהם ומשום כך יקפידו גם לשמור על זה של הסובבים אותם, ולכן לרוב ינסו לצמצם את השפעתן של פעולות לשוניות הפוגעות בדימוי או מאיימות עליו. לשמירה על הדימוי הציבורי יש שני ממדים: השמירה על הדימוי לשלילה משקפת את הרצון להגן על חופש הפעולה והטריטוריה – שאלות ובקשות, למשל, מאיימות על ממד זה של הדימוי; והשמירה על הדימוי לחיוב משקפת את השאיפה לאהדה ולהערכה – דוגמה לאיום על הדימוי לחיוב תהיה התעלמות של מרצה מסטודנט המצביע בכיתה.

כשהתחלנו לנתח אינטראקציות לשוניות בכיתה על פי התפיסה הזאת, קיבלתי הסבר לסוגיות רבות שהעסיקו אותי. הרגשתי פתאום כאילו הסתדר לי העולם. מאז התחלתי להתעניין מאוד בחשיבה התאורטית בתחום הפרגמטיקה וחקר התרגום.

מהו הכלי החשוב ביותר או היכולת שיש לפתח לעוסקים במדעי הרוח?

אני חושבת שהכלי החשוב ביותר שיש לפתח לעוסקים בכל תחום הוא חשיבה לוגית.

בעיניי, מעבר לכך שהיא חיונית למדע כדי לאפשר ניתוח מדויק ומסודר של תופעות ותהליכים, חשיבה לוגית נחוצה גם בהתמודדות עם מצבים שונים בחיי היום־יום. פיתוח חשיבה לוגית מסייע בבניית טיעונים, בפתרון בעיות ויותר מכול בהבנת העולם הסובב אותנו.

לצערי, לא נראה שיש עדיפות להקניית אופן החשיבה הזה.