מטפורות בנושא תרגום שיצרו מתרגמים, סופרים ודוברים אחרים,צרפתיים וישראליים בחמישים השנים האחרונות

השיח על מהות התרגום בקרב מתרגמים, סופרים, חוקרים ודוברים אחרים מאופיין
בשימוש החוזר ונשנה במטפורות (Gavronsky, 1977 ;Chamberlain, 1988;St. André, 2010
Gambier, 2012;Géal & Fili-Tullon, 2021 ועוד). בעבודה זו עסקתי בתפיסת המתרגם
ומלאכת התרגום דרך מטפורות ודימויים של דוברים שונים בתרבויות הישראלית והצרפתית
בחמישים השנים האחרונות. העבודה צמחה ממחקר קודם שמצא שאפשר לגלות תפיסת תרגום
בשפה ובתרבות מסוימת דרך בחינת מטפורות(2009& Skibińska, Blumczyński),וכן מן
המחקר שערכתי בעבודת התזה (גורדון, 2014) ובו בחנתי את תפיסת התרגום בשפה ובתרבות
הצרפתית דרך מטפורות ודימויים של מתרגמים צרפתיים בלבד. עבודת המחקר הנוכחית מציעה
שני חידושים. הראשון מתודולוגי: שימוש בכלי מחקר שפותח לניתוח מטפורות–"מודל הפיוס"
(סוברן, 2006), ויישומו גם על פענוח דימויים. השני, פתיחת צוהר למחקר רב-תרבותי על תפיסת
התרגום דרך מטפורות ודימויים לא רק של מתרגמים כי אם גם של דוברים אחרים.
בסקירת הספרות (פרק2 ) הצגתי את הקשר ההדוק הקיים בין שני התחומים–מטפורה
ותרגום מנקודת מבטם של חוקרי התרגום גברונסקי ((Gavronsky, 1977, צ'מברלין
(Chamberlain, 1988) גולדין (Guldin, 2010) וסנט אנדרה (St. André, 2011)), ודנתי בנקודות
המפגש בין שני התחומים: הדמיון בין התופעות המתגלה באטימולוגיה של המילים המציינות
אותן, הזיקה בין שדה חקר התרגום לשדה חקר המטפורה, והשימוש החוזר ונשנה במטפורות
לתיאור מלאכת התרגום והעוסקים בה. בהמשך הסקירה הצגתי בפרוט את גברונסקי
((Gavronsky, 1977, צ'מברלין (Chamberlain, 1988) ודה לאון (De Leon, 2010)), שהתוו כיוון
לדיון בחלק האמפירי.
בהיבט המתודולוגי השתמשתי כאמור ב"מודל הפיוס" של סוברן (2006) אשר בא להתגבר
על המגבלות שהיא מוצאת בתיאוריות של לייקוף וג'ונסון ((Lakoff & Johnson,1980ושל
פוקונייה וטרנר (Fauconnier & Turner, 2002) מבחינת היכולת להפיק מהן שיטות מחקר.
על בסיס סקירת הספרות בדקתי וניתחתי160מטפורות ודימויים בנושא תרגום שיצרו
מתרגמים, סופרים ודוברים אחרים ישראליים וצרפתיים. את כל המטפורות פענחתי לפי "מודל
הפיוס" שלפיו נבחןמערך היחסים הנוצר במפגש של שני איברי המטפורה-נושא המטפורה והאיבר
הציורי-תוך חיפוש אחר הרכיב המופשט המפייס ביניהם. ברכיב זה הכוונה למילים הקרובות
ביותר במסגרת הסמנטית של הנושא למילות המסגרת הסמנטית של האיבר הציורי. לפי מודל זה
הפענוח בנוי מארבעה שלבים:
א.זיהוי נושא המטפורה והאיבר הציורי.
ב.הצגת המסגרת הסמנטית הרחבה שאליה משתייך האיבר הציורי במטרה להצביע על כך
שהמסגרות הסמנטיות של נושא המטפורה ושל האיבר הציורי מובחנות זו מזו ושאכן מדובר
במטפורה.
ג.התוויית המסגרות הסמנטיות של נושא המטפורה ושל האיבר הציורי. כאן האיבר הציורי אינו
פריט אחד ממסגרת סמנטית רחבה יותר אלא הכוונה למסגרת הסמנטית של האיבר הציורי
עצמו.
ד.מציאת הרכיב המופשט המפייס בין שני איברי המטפורה על סמך המסגרות הסמנטיות
השונות.
המטפורות בכל שפה חולקו לארבעה תת-פרקים כשהשניים הראשונים מתמקדים במטפורות של
מתרגמים:
א.מטפורות ודימוייםשל מתרגמים העוסקים ביחס שבין המחבר וטקסט המקור לבין המתרגם
וטקסט היעד
ב.מטפורות ודימויים של מתרגמים העוסקים במתרגם ובטקסט היעד בלבד
ג.מטפורות ודימויים שלדוברים אחרים
ד.מטפורות ודימויים בנושא תרגום בספרים ישראליים וצרפתיים שהדמויות שבהם עוסקות
בתרגום
בנוסף לפענוח לפי מודל הפיוס, בדקתי לגבי כל מטפורה אם היא בעלת אופי מקומי או ממד
אוניברסאלי, דהיינו, אם היא עוסקת ביצירה ספציפית או ייחודית לתרבות הצרפתית או
הישראלית, שמא היא מתאימה לכל יצירה ולכל תרבות שהיא. עוד ביררתי אם המטפורות שכיחות
והרבו להשתמש בהן בעבר או שהן בבחינת חידוש ולבסוף, מה השיפוט הערכי המשתמע מהן.
תוך כדי מחקר עלו עוד קשרים וחיבורים עם גישות ומודלים נוספים, שאותם בחנתי בפרק
על עמדות נוספות בנושאים שהוצגו במטפורות, במידה שהיו רלוונטיים לתכנים ולתפיסת התרגום
העולים מהמטפורות המצוטטות.
פענוח המטפורות העלה בין היתר כיעושר המטפורות אינו מתמצה בקלישאות המוכרות
(כמו "נשיקה מבעד למטפחת") ואף לא בהכללות שניסחו חוקרים מעין אלה שהוצגו בראשית
העבודה.נתגלה כי קיים פער בין מעמד התרגום לבין תפיסתו הן בצרפת והן בישראל. ההכרה
המוסדית והציבורית במתרגם ובמלאכתו בצרפת איננה מטה בהכרח את כף השיפוט הערכי
שנושאות המטפורות לכיוון חיובי. לעומת זאת, אף על פי שבישראל מעמד המתרגם אינו מוגדר
בחוק והמתרגמים מלינים תדיר על ההתייחסות המוסדית והציבורית למלאכתם, רוב המטפורות
המתמקדות במלאכת התרגום נושאות שיפוט ערכי חיובי.
עוד נמצא כי קיימים הבדלים עקביים בין נושאי האיברים הציוריים במטפורות ובדימויים
של הצרפתים ושל הישראלים: אלימות, בעלי חיים, המים והים הינם שלושת הנושאים הבולטים
במטפורות של הצרפתים ואילו אצל הישראלים הם כמעט שאינם מופיעים כלל. אצל האחרונים,
לעומת זאת, בא לידי ביטוי המקום החשוב שתופסת מלאכת התרגום בחייהם האישיים על אף
הקשיים הרבים הכרוכים בה. כמו כן,ניכר כי נושאי האיברים הציוריים אינם מעידים על עמדה
זהה של הדוברים השונים בנוגע למעמד המתרגם, למלאכת התרגום או לשיפוט הערכי בעיניהם.
בשני חלקי העבודה המטפורות והדימויים הדנים במלאכת התרגום מעידים על תפיסה ושיפוט
חיוביים בהשוואה לתפיסה ולשיפוט העולים ממטפורות ומדימויים העוסקים במתרגם. הניתוח
הציע שההבדל נובע מהילה מסוימת שנוצרה סביב מלאכת התרגום הודות לקיומם של תרגומים
חשובים בעולם כמו אלה של התנ"ך – מחד גיסא, והיות התרגום נושא להגות ולמחקר אקדמי –
מאידך גיסא. לעומת זאת, תפיסת המתרגם מושפעת, בעיקר אצל המתרגמים עצמם, משיקולים
יומיומיים של תנאי העבודה, קשיי המחייה, התייחסות החברה אליהם ועוד.ממצאי העבודה
הנוכחית פותחים צוהר להשוואת תפיסת התרגום בין תרבויות נוספות דרך מטפורות ודימויים.