דפוסי תמיכה ואתגור בראיונות מעמתים בערבית ובעברית

עבודה זו בוחנת דפוסי התערבות של מראיינים בראיונות פוליטיים בערבית ובעברית המעמתים בין שני מרואיינים. היא מציעה תשובה לשאלה: האם המראיין מחלק תמיכה ואתגור באופן שווה בין המרואיינים? הניתוח מבוסס על קורפוס הכולל ראיונות ששודרו בתכניות ערב בתחנת הלווין "אלג'זירה" המשדרת מקטר ובערוץ 1 של רשות השידור בישראל. בכל תכנית מראיין אחד ושני מרואיינים המייצגים השקפות פוליטיות מנוגדות. התכניות הן "אלאתג'אה אלמעאכס", מילולית: הכיוון הנגדי, ו"בין הכותרות", והמראיינים הם פיצל אלקאסם ובן כספית בהתאמה. בקורפוס ארבעה ראיונות בכל שפה, ובהם 3408 תורות בערבית ו-1157 תורות בעברית.

הניתוח מתמקד בשלושה אמצעים לשוניים: הראשון הוא נקיטות עמדה מפורשות בפתיחות ובמהלך הראיונות, האמצעי השני הן הערות מטה-פרגמאטיות, והשלישי – ניסוחים מחדש של דברי המרואיינים. מהניתוח הטקסטואלי של מהלכי המראיין וכן מהערותיהם של המרואיינים עולה המסקנה שהמראיין פיצל אלקאסם מעדיף אחד מהמרואיינים באופן קבוע. לעומתו, כאשר בן כספית נוקט עמדות א-סימטריות, הוא נוטה לסמן אותן כהפרות או לפצות עליהן. ההבדל הזה בא לידי ביטוי במונחים של מיצוב. פיצל אלקאסם ממצב את עצמו כמחברן של קביעות פוליטיות שהביע, ובהן נקיטת עמדה, ואילו בן כספית ממצב את עצמו כממלא את תפקידו המסורתי של המראיין: ניהול השיח.