מר מיכאל ואל

באירועי "פורום השואה החמישי", שנערכו ב – 23.1.20 במלאת 75 שנה לשחרור מחנה ההשמדה אושוויץ-בירקנאו, ובהם השתתפו כ-50 ממנהיגי העולם, תרגמו סימולטנית מתורגמנים, שחלקם הם מורים ובוגרים של המחלקה לתרגום וחקר התרגום באוניברסיטת בר-אילן. השפות שאליהן ומהן תרגמו היו עברית, אנגלית, רוסית, צרפתית, ספרדית, גרמנית ואיטלקית. 

שיחה עם מיכאל ואל, מתורגמן מצרפתית ולצרפתית, בוגר המחלקה לתרגום וחקר התרגום באוניברסיטת בר-אילן ואחד ממורי המחלקה, שתרגם סימולטנית ב"יד ושם" במסגרת זאת. מראיינת – שולמית הרן, המלמדת במחלקה.

שלום מיכאל. כמתורגמן מנוסה לצרפתית ומצרפתית בכנסים בנושאים שונים כגון רפואה, משפטים, פסיכולוגיה ועוד – האם עדיין חשים את גודל השעה באירוע היסטורי כזה? בכינוס ב"יד ושם" תרגמת מעברית לצרפתית לאוזני נשיא צרפת מקרון ופמלייתו את נאומיהם של ראש הממשלה נתניהו, של הרב בני לאו, ומאנגלית לצרפתית את דברי יורש העצר של בריטניה, הנסיך צ׳ארלס, וכן בתרגום מתווך מאנגלית את נאומו של נשיא רוסיה פוטין.

כמעט לפני כל אירוע שבו מתרגמים, יש התרגשות מסוימת. אמנם כשמדובר בתרגום סימולטני המתורגמן נמצא בתא התרגום, כמעט סמוי מהעין ולפעמים מאחורי הקלעים ממש, אבל כשהמיקרופון נפתח התחושה היא קצת כאילו עלית על הבמה. ולמרות כול הניסיון, יש באמת אירועים שבהם ההתרגשות גדולה יותר, מפני חשיבות המעמד או מפני זיקה אישית לאירוע. כינוס מנהיגי העולם ב"יד ושם" בהחלט היה כזה. כשרואים את נשיא צרפת יושב עם האוזנייה ומחכה שתתרגם לו את דבריו של ראש ממשלת ישראל או של נשיא רוסיה, אי אפשר שלא להילחץ טיפה. וכשיושבת לידי פרופ׳ פרנסין קופמן – שהוריה היו ניצולי שואה ושהקדישה את חייה לחקר ספרות השואה – ומתרגמת את דברי נשיא גרמניה כאן בירושלים, באמת הרגשתי שאני משתתף באירוע היסטורי.

ואף על פי כן, משום שמדובר באירוע כה חשוב ומכובד שמשודר בשידור ישיר בערוצי טלוויזיה בארץ ובחו״ל, התרגום חייב להיות מהיר ומדויק ואין מקום לטעויות. המתורגמן חייב לשמור על ריכוז מרבי ולהתגבר על ההמולה שמסביב. נדמה לי שאפשר דווקא להשתמש בהתרגשות כדי לנתב אותה לתוך התרגום, כי הרי המטרה שלנו היא לא לתרגם את הנאומים בנימה יבשה ועניינית אלא שאלה שמאזינים לתרגום שלנו ייתרגשו מהנאומים כמו אלה שמבינים את שפת המקור. אני רואה את הלחץ וההתרגשות כגורמים חיוביים שעוזרים לנו להתרכז ולתרגם טוב יותר.

מה הן ההכנות הנדרשות לפני כל תרגום בעל-פה, בעיקר לאירועים ממלכתיים, ביטחוניים-סודיים ומרגשים, ומה אתה עשית כדי להתכונן לתרגום ספציפי זה?

באירוע שבו ידוע שהדוברים יקראו נאומים מן הכתב, ראוי שהמתורגמנים יקבלו את הנאום מראש. כשאנחנו אכן מקבלים את הטקסטים לפני אירוע מתחילה עבודת הכנה שאינה נופלת בחשיבותה מהתרגום עצמו. יש לעבור על הטקסטים, לבדוק אם ישנה מילה או ביטוי שהתרגום שלהם לא עולה במוחנו מיד ולרשום אותם. צריך גם לזהות ״מוקשים לשוניים״ כמו משחקי מילים או שפה מליצית, שאותם נצטרך, אולי, להסביר לקהל המאזינים.

באירוע ב"יד ושם" אני חייב לומר שלצערי קיבלנו מעט מאוד טקסטים מראש. במקרה כזה, עבודת ההכנה עדיין קיימת אבל היא במישור יותר כללי. ברור שדאגתי לכך שאוצר המילים הקשור לשואה ולמלחמת העולם השנייה יהיה טרי בזיכרוני. בנוסף, ערכנו עם המתורגמנים האחרים ״סיעור מוחות״ קצר כדי לנחש על מה ידברו הנואמים השונים. לדוגמה, היה ברור שראש הממשלה נתניהו ידבר על איראן או שהנשיא פוטין יציין את גבורת הצבא האדום. המטרה היא להימנע ככל האפשר מהפתעות ולהתמודד עם נושאים לא צפויים.

למדת במחלקה בשנים 2003-2001 ולימדת במחלקה במסלול הצרפתי בשנים 2014-2011. מה אתה מביא מניסיונך כמתורגמן למלאכת ההוראה של התרגום בעל-פה לסוגיו?

מתורגמן טוב – מעבר לאיכויותיו כמתורגמן – חייב להיות מוכן לבלתי צפוי, וזה לדעתי אחד המסרים שמתורגמנים מנוסים יכולים להעביר לסטודנטים.

זכורה לי, למשל, פעם שבה במאית סרטים ידועה מצרפת באה להציג את אחד מסרטיה בתל־אביב ונתבקשתי לתרגם את דברי הפתיחה שהיא נשאה לפני ההקרנה. בדרך כלל, בתרגום עוקב, הדובר אומר כמה משפטים ואז מפסיק כדי לתת למתורגמן שהות לתרגם את הדברים. אלא שבאותו ערב, פצחה הבמאית בנאום בצרפתית ושכחה לחלוטין שעמדתי לצדה. היא דיברה ודיברה במשך כחמש דקות – שהן פרק זמן ארוך בתרגום עוקב -  וכשסיימה הסתכל עליי הקהל דובר העברית בדאגה. ואז נאלצתי לתרגם את כל הנאום בבת אחת. אני מוכרח לומר, גם אם אני מעיד על עצמי, שלפי תגובות הקהל המאזינים התרשמו מאוד.

בפעם אחרת הקומיקאי הצרפתי דני בוּן שבא לארץ כדי להציג את הסרט שביים, נשא דברים לפני ההקרנה. אבל במקום נאום, הוא ניצל את הבמה ואת הקהל כדי לאלתר מופע קומי קצר. ואני, שעמדתי לצדו על הבמה, מהר מאוד הפכתי לדמות בהופעה שלו. הוא ניסה לראות אם אני ממשיך לתרגם גם כשהוא מדבר שטויות, וכל זאת, לצחוקו של הקהל. אחרי המבוכה הראשונית, שמחתי לשתף פעולה, מה גם שהכול נעשה ברוח טובה. היה ממש מצחיק.

האם אתה יכול לשחזר את הרגשתך בפעם הראשונה שהוזמנת לתרגם בעל-פה בחברת מורותיך בעבר – פרופ' פרנסין קופמן, שתרגמה לצדך ב"יד ושם", ואנוכי?

מורות המחלקה הן הראשונות שנתנו לי הזדמנות והזמינו אותי, מעט אחרי סיום לימודיי, לעבוד בתא לצדן. כך בעצם התחלתי את הקריירה שלי כמתורגמן. המעבר מתרגול בכיתה לעבודה עם קהל מאזינים אמתי הוא מלחיץ כמובן, ומאוד מרגיע לשבת בתא עם מתורגמנית מנוסה. נחמד גם לראות איך מה שנלמד בכיתה מיושם הלכה למעשה.

מה המלצותיך למי שמתעניין בלימודי מתורגמנות ולמתורגמנים מתחילים?

לעולם לא להפסיק להתאמן. אתם יושבים באירוע משעמם? מישהו נואם? נצלו את ההזדמנות ותרגמו את הדברים בראש. אבל מעבר לתרגול ולשיפור היכולת הלשונית, חשוב לפתח את הידע הכללי ולהישאר מעודכנים, כי אין יום מתורגמנות שעובר בלי שאחד הדוברים יתייחס לחדשות או יספר בדיחה על ענייני דיומא. אם לא מבינים על מה הוא מדבר, זה מביך. אבל אם הקהל צוחק כשמתרגמים את הבדיחה, אין יותר כיף מזה.

תודה רבה, מיכאל!