שלחו לחבר

הכר את המרצה - צאלח סואעד

שיחה עם צאלח סואעד, המלמד תרגום ומתורגמנים מעברית לערבית במחלקה לתרגום וחקר התרגום.

 

ספר לנו על עצמך.

 

נולדתי ב-1974 בכפר חוסינייה שבגליל, אני נשוי לגוסון ואבא של עלי ומוחמד. אני בוגר האוניברסיטה העברית בחוג שפה וספרות ערבית ולימודי האסלאם והמזה"ת, ובעל תואר שני ודיפלומה בתרגום ומתורגמות מהמחלקה לתרגום וחקר התרגום באוניברסיטת בר אילן.

הצטרפתי לסגל המחלקה בשנת 2010 כמורה מן החוץ ולימדתי תרגום בכתב ותרגום סימולטני מעברית לערבית. גם השנה, תשע"ו, נפתח המסלול לערבית ואני מלמד בו אותם קורסים. בנוסף לכך, מדי שנה אני מלמד מינוח הערבי בקורס מתורגמות קהילתית המתקיים בחסות המחלקה. כמו כן, אני מנחה באוניברסיטה הפתוחה בקורס "האסלאם: מבוא היסטורי של הדת" ועובד במרכז לטכנולוגיה חינוכית כמנהל הפקה של חומרי לימוד מודפסים ודיגיטאליים בערבית.

 

 

מה כוללת עבודתך המעשית כמתורגמן? במה אתה מתמחה?

רוב הזמן אני עוסק בתרגום ועריכת טקסטים בעיקר מעברית לערבית, אך גם מערבית לעברית ולפעמים גם מאנגלית לערבית.

מאז שסיימתי את לימודיי והוכשרתי באוניברסיטה כמתורגמן, הספקתי לתרגם בעשרות כנסים בתחומים שונים, למשל: הייתי אחד המתורגמנים ועידת הנשיא שהתקיימה בתקופת שמעון פרס, תרגמתי בכנסים משותפים בין המשטרה הישראלית למשטרה הפלסטינית שמארגן השיטור האירופאי, ועוד

כמו כן, התמחיתי במשך השנים גם בתרגום רפואי. בליווי פרופ' מרים שלזנגר ז"ל יחד עם ד"ר מיכל שוסטר וגב' טניה וויינובה, הכשרנו צוותים רפואיים במוסדות שונים 

בתחום המתורגמנות הרפואית בין שתי השפות עברית וערבית ובשני הכיוונים.

נוסף על כך רכשתי ניסיון עשיר בתחום התרגום המשפטי ועבדתי מספר שנים כבוחן מטעם הנהלת בתי המשפט, בתהליך של מיון מועמדים לתפקיד מתורגמן בבתי המשפט.

 

באילו סוגי פרוייקטים  אתה עוסק בתחום התרגום בכתב?

בתחום התרגום בכתב עבדתי ועודני עובד מול כמה מוסדות, כולל האוניברסיטה הפתוחה, שם השתתפתי בתרגום ספרי הלימוד לקורס "המזרח התיכון בין שתי מלחמות עולם."

במסגרת העבודה היומיומית שלי במרכז לטכנולוגיה חינוכית (מטח), אני עובד כאחראי על הפקה ותרגום של ספרים מערבית לעברית בתחומי שפות, חברה ורוח. בין היתר הייתי אחראי להפקת סדרה בת שני ספרים בשם "לחיות בארץ הקודש", שנכתבה במטח במימון האיחוד האירופאי. שני הכרכים יצאו בשלוש שפות: עברית, ערבית ואנגלית. הספר הראשון שכותרתו "אל אחד ושלוש דתות" הפך מאוחר יותר לבסיס של ספר דומה שיצא לאור בגרמנית.

בנוסף לסדרת ספרים זו ניתן לציין גם ספרים להוראת מולדת, גאוגרפיה, אזרחות, סדרת ספרים להוראת הערבית כשפת אם בביה"ס היסודי, ועוד. לצד תרגום ספרים אני מנהל במטח תהליכים של תרגום אתרים לימודיים, הן במישור התוכן הלימודי הן במישור התוכן הטכנולוגי.

 

האם זכור לך אירוע מיוחד שבו תרגמת?

הפעם הראשונה שעבדתי כמתורגמן הייתה באביב 2008, בכנס בנושאי ממשל ופוליטיקה באחת האוניברסיטאות. הגעתי לעבודה וגיליתי שאני יושב בתא המתורגמנים לבד, ואצטרך לעבוד שעות ארוכות ברצף, משום שהמארגנים לא היו מודעים לצורך לתת למתורגמנים להתרענן ולהתחלף מדי פרק זמן קצר. בנוסף לכל זאת, ציפו ממני לתרגם גם לעברית ולאנגלית, ולא רק לערבית. התוצאה הייתה שתרגמתי שעתיים וחצי ברצף – ועוד בעבודה הראשונה בחיי – עד שהמארגנים הצליחו להביא צוות (כפול!) שיוכל להחליף אותי.

ההרצאות בכנס עסקו בחומר אקדמי מורכב והמרצים היו מהירי לשון, כך שזכיתי לטבילת אש ללא כל הכנה. הפקתי מזה רווח גדול, כי כך שברתי את המחסום הפסיכולוגי של הפחד, וגיליתי שאני מסוגל לעמוד בקשיים גדולים מאוד.

האם אתה מרגיש שיש היבטים מיוחדים לתרגום מעברית לערבית בהקשר הישראלי?

בהחלט כן, למשל, כבר מספר שנים אני מתרגם, כאמור, בכנסים משותפים של המשטרה הישראלית והפלסטינית בחסות Eurpol . השוטרים בשני הצדדים מדברים אותה שפה מקצועית, לומדים זה מזה, אבל הם זקוקים לתיווך האירופי על אף שמבחינת מרחב וזמן הם סמוכים כל כך אלה לאלה, ולכאורה יכלו לעשות זאת באופן ישיר. שיתוף הפעולה נוצר ביניהם גם ברמה האישית. למשל, הם נתקלים בבעיות בשטח וזו ההזדמנות היחידה שבה הם מוצאים פתרונות דווקא פשוטים וקלים מאוד, שעה שבערוצים הרגילים והפורמליים לא היו מוצאים פתרונות כאלה בפועל. בהפסקה השוטרים מדברים ישירות, מעשנים ביחד, באופן לכאורה טבעי.

הכנסים האלה מאפשר לי להעריך בצורה נכונה את חשיבות תפקיד המתורגמן – בהבאת הדברים בצורה שתיצור הבנה הדדית ותאפשר תקשורת מדויקת. העיסוק שלי במתורגמנות נותן לי גם תחושה שאני תורם, ולו מעט, לצמצום הפערים בין הצדדים.

דוגמה אחרת היא כנסים שקשורים לחברה הערבית ברמה הכלכלית. מצד אחד, אני כבר מזהה חלק ניכר מהנתונים, הנואמים ואפילו תכני ההרצאות, כי הדוברים והנתונים כמעט שאינם משתנים. למרות כל זאת, מרצים רבים מביעים חשש ש"התרגום" לא יעביר את המסר במדויק; לדעתי, למעשה הדוברים הללו מרגישים שהם עלולים לדבר בשפה לא תקנית, משום שברוב המקרים הלימודים האקדמיים שלהם נערכו בשפות שאינן ערבית, כלומר עברית בישראל או שפות זרות בחו"ל. זה קושי שאינו קיים במקומות שבהם ערבית משמשת גם כשפת האקדמיה, והבעיה ייחודית לישראל כמדינה שבה יש אוכלוסיה גדולה דוברת ערבית אך אינה מתבטאת בה בעולם האקדמי.

תאריך עדכון אחרון : 10/11/2015