הכר את המרצה - גב' שולמית הרן | המחלקה לתרגום וחקר התרגום

הריאיון יתפרסם גם בפייסבוק של המחלקה.

ריאיון עם שולמית הרן, המלמדת תרגום ומתורגמנות במסלולים צרפתית-עברית ואנגלית-עברית במחלקה לתרגום וחקר התרגום.

המראיינת – מרלן שמעוני, שסיימה את חובות לימודיה במסלול הצרפתי וכעת כותבת מ.א. במחלקה.

את עוסקת בהוראת תרגום בכתב ותרגום בעל-פה במחלקתנו. היכן למדת תרגום ואיך מצאת את עצמך מלמדת במחלקה?

למדתי תרגום ומתורגמנות במחלקה שלנו לפני שנים רבות. באמצע שנת הלימודים השנייה (מתוך שלוש – שכן למדתי הן במסלול הצרפתי והן במסלול האנגלי) התחלתי לעבוד כמתרגמת בחדר החדשות בעיתון "מעריב". כיוון שהעיתון ירד אז לדפוס בשעות הבוקר המוקדמות מאוד , עבדנו בין 4.30 לפנות בוקר ל - 9.00... שנתיים אחרי שסיימתי את לימודי וכבר עסקתי בתרגום הן ב"מעריב" והן באופן עצמאי, וכן בתרגום סימולטני, פנו אלי מהמחלקה ללמד קורס אחד "במקומה של פרופ' אלדעה ויצמן שיצאה לשנת שבתון." פרופ' ויצמן חזרה, השנה חלפה ועוד שלושים וארבע שנים ואינספור קורסים. אין דבר יותר קבוע ממשהו זמני...

את בוודאי מביאה מהניסיון שלך כמתרגמת וכמתורגמנית להוראה בכיתה. כיצד זה מתבטא?

אני מביאה דוגמות וחומרים מהחיים, למשל נאומים שנישאו באותו שבוע או חודש, שמועלים לאינטרנט. בכתב ובעל-פה אנחנו מקיפים נושאים שונים כדוגמת נושאים "חמים" – אקולוגיה ושינויי האקלים, נאומים עכשוויים שהם תגובה לאירועים בחדשות כנאומים של הנשיא אובמה שנשא לאחר הרציחות בכנסיית האפרו-אמריקנים בצ'רלסטון, או הנאום שנשא בבית הכנסת "עדת ישראל" בוושינגטון; וגם נאומים פוליטיים של ראש ממשלת אנגליה דיוויד קמרון, של נשיאי צרפת או של ראש ממשלתנו ואישים אחרים בעולם. המטרה היא להכשיר את המתורגמנים ואת המתרגמים למה שמחכה להם בשוק העבודה, ולפיכך, לצד הקניית מיומנויות התרגום והמתורגמנות אני גם מלמדת אותם מה הם כללי האתיקה של העבודה בתא תרגום, או מול לקוח המבקש תרגום בכתב וכיו"ב. הסטודנטים מוזמנים לבוא לכינוסים שיש בהם תרגום סימולטני כדי להתנסות "על יבש" ולהתרשם מהנעשה בשטח.

ממתי ידעת שאת רוצה לעסוק בתרגום?

מגיל 12... זוכרת בבירור שדודתי מצרפת שאלה אותי מה ארצה לעשות כשאגדל ותשובתי המידית הייתה – מתורגמנית. אין לי מושג מנין שאבתי את הידע שבכלל קיים מקצוע כזה , אבל עובדה! עמדתי במילתי.

תני דוגמות לספרים או מאמרים שאותם תרגמת ולוועידות מעניינות שבהן תרגמת.

תרגמתי, למשל, את ספרו של הפילוסוף הצרפתי אלן פינקלקראוט (Alain Finkelkraut) "האנטישמיות שבפתח", תרגום שבעקבותיו הוזמן לשאת הרצאות באוניברסיטאות בארץ. כך מצאתי עצמי גם מלווה אותו בהרצאותיו כאן ומתרגמת סימולטנית את דבריו – שילוב אידאלי של שני המקצועות שלי.

תרגומי מקיפים קשת נרחבת של נושאים החל מחוברות "האלקטרונאי הצעיר" בימי ראשית הקריירה שלי, ועד ספרות פסיכואנליטית מבית מדרשו של ז'אק לאקאן (Jacques Lacan) , תחום שבו אני מתרגמת הן בכתב והן בתרגום עוקב במפגשים של אנשי מקצוע.

גם ספרי ילדים תרגמתי – את סדרת ספרי חזירת-הים הקטנה "אולגה דה פולגה", פרי עטו של מחבר "הדובון פדינגטון", מייקל בונד, לצד ספרי עיון וקטלוגים, למשל למוזיאון ארץ-ישראל ולמוזיאון תל-אביב, לרבות מאמרים בתחומי מדעי המדינה, כלכלה, קוסמטיקה, רפואה, ועוד.

בתחום המתורגמנות, תרגמתי בכנסים מרתקים – למשל, בהדרכה במפעל מלט שבו תרגמנו סימולטנית יומיים בתא תרגום באולם כנסים לבושים בהידור כמתבקש, וביומיים הבאים חבשנו קסדות מגן ובגדי עבודה וטיפסנו במעלה מגדל מכונת הגריסה החדשה כדי לתרגם בתרגום עוקב את דברי המרצה... או תרגום בכנס איזוטרייה שבו העלתה מדיום אנגלייה דמויות מהאוב, והתרגום הסימולטני שלנו היה, כפי הנראה, כל כך מוצלח עד שאחת המאזינות לתרגום נכנסה לסוג של טראנס... אלה כמובן הדוגמות הפיקנטיות, ולצד זה יש כינוסים מקצועיים תובעניים ומרתקים וכינוסים פוליטיים בהשתתפות נשיאים, ראשי ממשלה ושרים מרחבי העולם.

עם איזה ארגז כלים מקצועי יוצא לשוק התרגום סטודנט המסיים את לימודיו במחלקה?

המורים המקצועיים "מחמשים" את הסטודנט במהלך לימודיו בשיטות תרגום בכתב ובעל-פה כגון דרכי שימוש במילונים מקוונים ובטקסטים מקבילים לצורכי איתור מינוח מקצועי. לשם כך גם קיימים קורס לשימושי המחשב למתרגם, או קורס מינוח למתרגם ולמתורגמן, שגם אותו אני מלמדת. יש גם קורסים ייעודיים למתרגם בנושאי כתיבה נכונה על משלביה השונים, כמו סגנון בשפה א' וב', ובל נשכח את הקורסים לתרגום טקסטים ונאומים בנושאים שונים – בקיצור מלמדים אותם לתרגם. בזכות מחקרים בחקר התרגום שערכתי אני גם יוצרת חיבור בין ההיבט המעשי לסוגיות תיאורטיות, שאליהן הם מתוודעים בקורסים שעוסקים בחקר התרגום, מה שמקנה להם מבט-על על התחום ומעמיק את כושר התרגום שלהם.

מה המסר שהיית רוצה שילווה את בוגרי המחלקה בדרכם העתידית?

מאחלת לכל בוגרינו שלא "יירפאו" מ"חיידק" התרגום או המתורגמנות, או שניהם, שבו, אני מקווה, נדבקו במהלך לימודיהם. מקווה שהצלחתי להעביר להם את ההתלהבות ואהבת המקצוע שמפעמים בי עד היום – כמו שאומרים לי הסטודנטים שלי: "רואים עדיין את הכוכבים נוצצים לך בעיניים כשאת מדברת על תרגום."

Rencontre avec une enseignante du département – Mme Shulamit Haran

Version française

Un extrait de l’interview sera publié sur notre page Facebook

Interview de Shulamit Haran, maître de conférence, qui enseigne la traduction écrite et orale dans les filières français-hébreu et anglais-hébreu du Département de Traduction et d’Interprétation

Interviewer : Marlène Chemouni, qui a accompli ses études dans la filière de français et qui écrit actuellement un mémoire de maîtrise dans le cadre du département.

Vous enseignez la traduction à l’écrit et à l’oral dans notre département. Où avez-vous fait vos études de traduction et comment en êtes-vous venue à enseigner dans le département ?

J’ai étudié la traduction et l’interprétation dans notre département, il y a plusieurs années. Au cours de ma deuxième année (sur trois – car j’ai étudié dans la filière de français et dans celle d’anglais), j’ai commencé à travailler comme traductrice à la salle de rédaction du journal « Maariv ». Comme à l’époque, le journal était transmis à l’imprimerie très tôt le matin, nous travaillions de 4h30 à 9h.00… Deux ans après la fin de mes études, tandis que j’exerçais déjà comme traductrice et interprète, aussi bien auprès de « Maariv » qu’en tant qu’indépendante, le département m’a contactée pour enseigner un cours en tant que « remplaçante de Mme le Prof. Elda Weizman pendant son année sabbatique ». Le Prof. Weizman est revenue, une année s’est écoulée, et trente-quatre autres encore et une quantité infinie de cours. Rien ne dure plus longtemps que le provisoire…

Votre expérience de traductrice et d’interprète est sans nul doute présente en arrière-plan dans votre enseignement. Comment cela s’exprime-t-il ?

Je puise mes sujets directement dans le contexte actuel, par exemple des discours prononcés dans la semaine ou dans le mois en cours et diffusés sur Internet. A l’écrit comme à l’oral, nous abordons divers thèmes et « points chauds » – écologie et changement climatique, allocutions récentes en réponse à des évènements d’actualités comme celui que le Président Obama a tenu après le massacre perpétré dans l’église afro-américaine de Charleston ou celui qu’il a prononcé dans la synagogue ‘Adas Israel’à Washington ; des discours politiques comme ceux du premier ministre britannique David Cameron, du président français François Hollande ou de notre premier ministre Benjamin Netanyahou et autres personnalités dans le monde. L’objectif est de préparer les futurs traducteurs et interprètes à ce qui les attend sur le marché du travail ; ainsi, au-delà des techniques de traduction et d’interprétation, je leur enseigne également les règles déontologiques qui gèrent le travail en cabine d’interprétation ou face à un client demandeur de traduction écrite, etc. Les étudiants sont également invités à assister à des congrès et conférences accompagnés de services d’interprétation afin de s’entraîner « à blanc » et de se faire une idée plus précise de ce qui se fait sur le terrain.

Depuis quand avez-vous su que vous vouliez faire de la traduction ?

Dès l’âge de 12 ans… Je me souviens très bien que ma tante originaire de France m’a demandé ce que je voulais faire quand je serai plus grande et que j’ai répondu sans hésiter – interprète. Je ne sais absolument pas comment je connaissais l’existence de cette profession, mais les faits sont là ! J’ai tenu parole.

Voudriez-vous nous donner un exemple de livre ou d’article que vous avez traduit dans le cadre de conférences ou de congrès intéressants ?

J’ai traduit par exemple, le livre d’Alain Finkielkraut « Au nom de l’autre : Réflexions sur l’antisémitisme qui vient » – traduction à la suite de laquelle l’auteur a été invité à donner des conférences dans des universités israéliennes. Ainsi, j’ai eu l’occasion à la fois de l’accompagner dans ses conférences en Israël et de lui servir d’interprète simultanée – combinaison idéale de mes deux professions.

Mes traductions couvrent un large éventail de sujets – des cahiers du « jeune électronicien » au tout début de ma carrière, à la littérature psychanalytique selon Jacques Lacan – domaine dans lequel je traduis aussi bien à l’écrit qu’en traduction consécutive lors de rencontres entre professionnels.

J’ai également traduit des livres pour enfants – comme la série des aventures du petit cochon d’Inde « Olga de Polga », œuvre de l’auteur et créateur de l’ours Paddington, Michael Bond ; ou encore des livres de référence et des catalogues, entre autres pour le Musée d’Israël et pour le Musée de Tel-Aviv ; mais aussi des articles relevant des sciences politiques, de l’économie, de la cosmétique, de la médicine et autres.

En interprétation, j’ai eu l’occasion de traduire dans le cadre de congrès passionnants – par exemple, lors d’une formation dans une entreprise de ciment où nous (mon binôme et moi-même) avons d’abord traduit en cabine, dans une salle de conférences, élégamment vêtus comme il se doit, et dans les deux jours qui ont suivi, nous avons porté casques de protection et bleus de travail pour grimper tout en haut d’une nouvelle machine à broyer et traduire en consécutive les propos du conférencier… ou encore lors d’une conférence sur l’ésotérisme où une médium anglaise a évoqué des esprits et où notre traduction était apparemment si réussie que l’une des auditrices de l’interprétation est entrée en transe… Il s’agit là bien sûr d’exemples parmi les plus croustillants, mais il y a également des congrès professionnels à la fois exigeants et intéressants, ou des congrès politiques en présence de présidents, chefs de gouvernement et ministres du monde entier.

Quels sont les outils professionnels que l’étudiant qui termine son parcours dans le département emporte avec lui ?

Nos enseignants professionnels « équipent » les étudiants au cours de leurs études de techniques de traduction à l’écrit et à l’oral, comme la façon d’utiliser les dictionnaires en ligne et les textes parallèles pour déterminer le jargon professionnel pertinent. Dans ce but, notre programme inclut un cours d’informatique au service du traducteur, ou bien un cours de terminologie destiné au traducteur et à l’interprète que j’enseigne également. Le programme comporte aussi des cours spécifiquement conçus pour une écriture correcte selon les divers registres de la langue, comme les cours de stylistique en langue A et B, sans oublier les cours de traduction de textes et de discours sur divers sujets – en bref, nous leur apprenons à traduire. Les recherches que j’ai effectuées en traductologie me permettent d’établir le lien entre l’aspect pratique et les questions théoriques qu’ils découvrent dans les cours de traductologie, ce qui leur donne une vue d’ensemble du domaine et renforce leur capacité à traduire.

Quel est le message que vous souhaiteriez voir les diplômés du département adopter comme devise dans leur carrière ?

Je souhaite à tous nos diplômés qu’ils ne soient jamais « débarrassés » du « virus » de la traduction ou de l’interprétation – ou des deux, qu’ils ont, je l’espère, contracté au cours de leurs études. J’espère avoir réussi à leur communiquer l’enthousiasme et l’amour du métier qui vibrent en moi jusqu’à présent – comme me disent mes étudiants : « On voit encore les étoiles briller dans vos yeux quand vous parlez de traduction ! »